הדרך הפשוטה ביותר היא לכאורה להכפיל את דמי השכירות במספר החודשים ולהשוות למחיר הרכישה. בפועל, זו רק נקודת פתיחה.
בהשכרה, חלק מהעלויות והאחריות עשויות להיות כלולות במסגרת ההסכם, בהתאם לתנאים שנקבעו. ברכישה, לעומת זאת, האוהל הופך לנכס של הארגון ולכן צריך להביא בחשבון לא רק את מחיר הקנייה, אלא גם הובלה, הקמה, תחזוקה, אחסון עתידי אם המבנה מפורק, בדיקות תקופתיות והתאמות שעשויות להידרש לאורך השנים.
מצד שני, ברכישה אין תשלום שכירות חודשי מתמשך, והמבנה נשאר בבעלות הארגון גם לאחר שההשקעה הראשונית הסתיימה. אם המבנה צפוי לשמש לאורך שנים, המשמעות הכלכלית יכולה להשתנות משמעותית.
כדאי גם לשאול מה קורה בסוף תקופת השימוש הנוכחית. האם ניתן להעביר את האוהל למתקן אחר? להשתמש בו בפרויקט נוסף? להרחיב אותו? להפוך אותו ממחסן למתחם תפעולי אחר? אם כן, הערך של הרכישה אינו מוגבל לפרויקט הראשון.
לכן השוואה נכונה צריכה להתייחס לעלות הכוללת לאורך תקופת השימוש הצפויה, ולא רק למחיר הראשוני. עבור ארגון גדול, כדאי לבחון מספר תרחישים: שימוש לשנה, לשלוש שנים ולתקופה ארוכה יותר. כך ניתן לראות באיזה שלב, אם בכלל, מתחילה הבעלות להיות עדיפה מבחינה כלכלית ותפעולית.
